גן נינפה וסרמונטה – ביקור בפארק הרומנטי ביותר באיטליה
- אלסנדרה לאונרדי | בלוגרית נולדה ומתגוררת ברומא
- 22 ביולי 2022
- זמן קריאה 7 דקות
עודכן: 9 באוק׳ 2022
האם ידעתם שליד רומא מתחבא גן בוטני שהניו יורק טיימס הגדיר כ"גן היפה והרומנטי ביותר באיטליה"? ושבמרחק קצר ממנו נמצאות כמה עיירות עתיקות ונהדרות, שאי אפשר שלא ליפול בקסמן? הפעם נצא לביקור בגן נינפה, בעיירה סרמונטה, ובפארק ארכיאולוגי מעניין. מובטח לכם יום מיוחד!
המחוז המקיף את רומא – מחוז לאציו (Lazio) – עשיר באטרקציות היסטוריות, ארכיאולוגיות ואמנותיות, וגם בפארקים ובאתרי טבע. אמנם, רומא "גונבת" לרוב את תשומת הלב, אבל האמת היא שגם האזור שמסביב לה הוא מיוחד ויפהפה, ויש בו אוצרות שכדאי לגלות.
המסלול שלפניכם חולף בין שלושה מקומות מיוחדים:
גן נינפה – מקום קסום ועתיק הטובל בטבע שנראה כאילו נלקח הישר מתוך אגדה
הכפר מימי הביניים סרמונטה (Sermoneta) – הידוע גם בזכות הטירה שלו, שנבנתה לפני יותר משבע מאות שנה
העיירה המיוחדת נורמה (Norma) והפארק הארכאולוגי נורבה (Norba) הצמוד אליה
טיפ: איך כדאי לתכנן את הביקור באזור הזה? קודם כל, אני ממליצה לכם לצאת לטיול בשבת, כשכל המקומות פתוחים למבקרים. שנית, כדאי לזכור שיש שני אתרים שחובה להזמין אליהם מקומות מראש: הגן של נינפה, וטירת Castello dei Caetani בסרמונטה. ועצה שלישית ואחרונה – אם אתם מתלבטים מתי הכי כדאי להגיע לאזור הזה, התשובה היא באביב, או בספטמבר-אוקטובר.
בואו נצא לדרך!
מרומא, סעו דרומה לאורך כביש מספר 148 ואז המשיכו לאורך כביש מספר 7. תוך כשעה וחצי תגיעו לגן נינפה (ג'ארדינו די נינפה – Giardino di Ninfa). הסיור בגן אורך כשעה.
הנהר שחוצה את גן נינפה.
מאז המאה השלישית נשלטה העיירה נינפה (Ninfa) על ידי משפחות אצולה חשובות, והבולטת שבהן היתה משפחת קאטאני (Caetani). במאה ה-14 נחרבה העיר במסגרת הקרבות שהתחוללו באזור והתושבים התפזרו לכל עבר, וכיום נותרו רק הריסות המבנים והכנסיות. במאה ה-16 החלו בני משפחת קאטאני לשתול במקום עצים ופרחים ממינים שונים, ויצרו נוף מהאגדות – גנים עם מזרקות ואגמים הטובלים בצמחייה שופעת ומטופחת. משפחת קאטאני הביאה צמחים חדשים ובלתי מוכרים (באותם הימים) לגן, וביניהם גם צמחים אקזוטיים ונדירים, ויצרה גן בסגנון אנגלי שבליבו ניצבת קרן קאטאני, שנוסדה ידי הנסיכה לליה קאטני, ועוסקת בשימור הפארק.
כיום מתפרש פארק נינפה המרהיב על פני לא פחות מ-80 קמ"ר, ומארח בתוכו כ-1300 מיני צמחים ופרחים. קשה שלא להתרגש ולהתפעל כשמגיעים לכאן – שפע הצבעים מסחרר, ואינסוף פינות חמד מתחרות על תשומת לב המבקרים ועל התואר "הפינה הקסומה ביותר". צמחייה שופעת עוטפת ומחבקת את ההריסות העתיקות מימי הביניים, והופכת את המקום כולו לפלא קטן ומיוחד. לא פלא שגן נינפה ידוע כאחד הגנים היפים באיטליה!
בתום הביקור בגן, נמשיך לעבר העיירה סרמונטה (Sermoneta), אחד היעדים האהובים והפופולריים יותר במחוז לאציו.
סרמונטה נכללת ברשימת הכפרים היפים ביותר באיטליה, ומתאפיינת במראה ימי ביניימי טיפוסי, עם בתים קטנים הבנויים מאבן וחומה מרשימה מסביב לגבולות העיירה. הרחובות הצרים מתפתלים במעלה הגבעה שעליה בנויה העיר, ובחנויות הזעירות שבמקום תוכלו לקנות מזכרות ומוצרים שונים בעבודת יד. מהמבצר שבראש העיירה נשקף נוף מרהיב של העמק, ובזמן שתסיירו בין סמטאות סרמונטה, תרגישו ממש כאילו חזרתם אחורה בזמן ונחתתם בימי הביניים. אלמלא החנויות והמסעדות המודרניות, בוודאי הייתם חושבים שהשנה היא 1350!
בזמן שתטפסו במעלה הרחובות לעבר המבצר, תחלפו על פני הרחוב הראשי ותגיעו לפיאצה הראשית, פיאצה דל פופולו (Piazza del Popolo). כאן תוכלו להתפעל מהלוג'ה דיי מרקנטי (Loggia dei Mercanti), כלומר בורסת הסוחרים, שנבנתה במאה ה-15 ושימשה גם למסחר אבל גם להתקהלויות ולאירועים ציבוריים. הקשתות המעטרות אותה הן טיפוסיות לארכיטקטורה של התקופה.
מבט ממעוף רחפן
בכל רחבי העיירה תוכלו לראות כנסיות ומבנים מימי הביניים, וביניהם גם בית-מגדל עתיק ומבוצר שבמאה ה-12 שימש כבית כנסת. למעשה, עד המאה ה-15 חיה בעיר קהילה יהודית זעירה, שמילאה תפקידים חשובים עבור השליטים בני האצולה (בתחילה משפחת קאטאני, ובהמשך משפחת בורג'ה). גם היום איטלקים יהודים רבים נושאים את שם המשפחה "סרמונטה", ומוצאם הוא מהעיירה הזאת. זו, אגב, תופעה נפוצה בכל רחבי איטליה וגם במדינות נוספות: לעיתים קרובות אימצו היהודים כשם משפחה את שם העיירה שממנה באו. כיום נמצא המגדל המבוצר, הממוקם בוויה מרקוני (via Marconi), בבעלות פרטית ומשמש למגורים. אבל עדיין תוכלו לקרוא על ההיסטוריה של המבנה ועל התקופה שבה שימש כבית כנסת בזכות השלט המוצב בכניסה.
בית הכנסת העתיק של סרמונטה
איפה אוכלים?
במרכז סרמונטה תמצאו מסעדות רבות. כשאני מגיעה לכאן, אני בדרך כלל עוצרת להפסקת גלידה בבר-גלידריה סולמו (Bar Gelateria Sulmo), בפיאצה דל פופולו מספר 12. כאן אפשר למצוא לא רק גלידות בטעמים מדהימים, אלא גם מסעדה קטנה ובה שפע של מוצרים מקומיים באיכות מעולה: ריקוטה, נקניקים, סנדוויצ'ים מצוינים, סלטים, פסטה עם פטריות כמהין – והכל במחירים משתלמים.
אם, לעומת זאת, מתחשק לכם להנות מארוחת גורמה, תוכלו ללכת למסעדת איל פומאראנצ'ו (Il Pomarancio), הנמצאת גם היא בפיאצה של פופולו.
בזמן שתטפסו במעלה הרחובות שמובילים למבצר, תחלפו על פני חנויות כמו סאפורי לפיני (Sapori Lepini), המתמחה במעדנים טיפוסיים למקום, או פיקולו מונדו די סרמונטה (Piccolo Mondo di Sermoneta) – מקום מושלם לחובבי יין וליקרים. תוכלו גם למצוא שפע של חנויות המוכרות מאפים ודברי מתיקה.
סרמונטה ידועה כעיירה חובבת אירועים, ובמהלך השנה נערכים כאן פסטיבלים מגוונים: בינואר נערך פסטיבל הפולנטה (la festa della polenta), ובמהלכו מבשלים המקומיים פולנטה מקמח תירס, ומגישים את המנות לקהל הרב. במרץ נערך פסטיבל הפאנים (festival dei Fauni) – חגיגה של מוזיקה ומופעים, שבמהלכה מוגש גם אוכל מסורתי, ובעיקר סופגניות מטוגנות שנקראות "זפולה די סן ג'וזפה" (Zeppole di San Giuseppe). ראו הוזהרתם – אי אפשר לעמוד בפני הסופגניות הפריכות הממולאות בקרם מתוק בטעם וניל...
אירוע ידוע נוסף נערך ביום ראשון השני של חודש אוקטובר. אז עורכת העיירה שחזור היסטורי של קרב לפאנטו (Lepanto) שהתקיים בשנת 1571. במהלך אותו קרב ידוע יצא צי שהורכב מספינות ספרדיות, וונציאניות וג'נובזיות, לצד סירות של מדינת האפיפיור ומשפחת סבויה, והביס את הצי הטורקי. בזכות אותו קרב נעצרה התפשטותה של האימפריה העות'מאנית ברחבי הים התיכון. על מנת לציין את הקרב הגורלי נערכות לאורך כל היום תהלוכות הכוללות תחפושות צבעוניות ומרוצי סוסים, ודוכנים המגישים אוכל מסורתי ממלאים את רחובות העיירה. הטקס המרכזי של האירוע נערך בחצר המבצר.
אמנם, באיטליה ישנן מאות עיירות ימי ביניימיות, וברבות מהן נהוג לחגוג אירוע היסטורי חשוב בעזרת פסטיבל גדול שכולל גם תהלוכה בלבוש מסורתי וצבעוני מימי הביניים, תחרויות, מרוצים, דוכני אוכל ועוד. אבל מבין החגיגות המסורתיות שנערכות במחוז לאציו, אין ספק שהפסטיבל בסרמונטה הוא אחד היפים והחשובים ביותר!
אבל בואו נחזור לעיירה עצמה: לאחר שתטפסו ותגיעו למבצר (קסטלו קאטאני – Castello Caetani) שניצב בקצה העיירה, כדאי לעצור קצת, ולהתפעל מהמבנה ומהנוף.
מבצר קאטאני נבנה במקור במאה ה-13, על ידי משפחת אצולה בשם אניבאלדי (Annibaldi). למרבה המזל המבצר השתמר במצב מצוין, ועדיין ניתן לבקר במקום ולהתפעל מהאדריכלות המקורית.
שימו לב: יש לרכוש את כרטיס הכניסה למבצר מראש (או ככרטיס נפרד, או ככרטיס משולב, ביחד עם כרטיס הכניסה לגן נינפה). אין אפשרות לרכוש כרטיסים במקום.
מבצר קאטאני – לא הרבה השתנה פה מאז המאה ה-13...
צורתו הנוכחית של המבצר נובעת מהתוספות הרבות שנבנו סביבו לאורך השנים, והחלק העתיק ביותר של המבנה הוא המגדל הגבוה. המשפחה שרכשה את המבצר במאה ה-14, משפחת קאטאני, הרחיבה את המבצר בצורה משמעותית, וכך התווספו לו אולם הברונים והאולם הארוך – החלל המפואר שבו נהגו לערוך נשפים וטקסים רשמיים. למשך תקופה עבר המבצר לידי משפחת בורג'ה המפורסמת, ובזמן שהאפיפיור הידוע לשימצה אלסנדרו השישי (לבית בורג'ה) כיהן בתפקיד, עבר המבצר שיפוצים נוספים, והתווספו לו עוד ביצורים. למעשה, אחד החדרים המעניינים ביותר הוא חדר השינה של לוקרציה בורג'ה, בתו המפורסמת של האפיפיור, שנודעה כפאם פאטאל, ונישאה בין היתר לאלפונסו ד'אסטה, נסיך פרארה (שנרצח כפי הנראה בידי אחיה של לוקרציה). כדאי כמובן לבקר בחדרים זה, וגם בחלק מעניין נוסף שנפתח לאחרונה לביקור – המנהרות התת קרקעיות, ששימשו בעבר כבית כלא.
טיפ: לפני שאתם מגיעים לכאן, כדאי לקחת בחשבון שהביקור במבצר לא מתאים לכולם. יש במבצר גרמי מדרגות צרים ותלולים רבים, וכדי להגיע מנקודה לנקודה יש לטפס לא מעט.
אם עדיין לא אכלתם, כדאי לדעת שליד המבצר, בוויה דלה פורטצה 7 (via della Fortezza), נמצאת מסעדה בשם אל קסטלו (Al Castello). כאן תוכלו לטעום מנות מקומיות טיפוסיות, ובין השאר גם בשר ציד, פטריות מהיער (בעונה), ועוד.
לאחר המסע הזה אחורה בזמן, חזרו לרכב שלכם, וסעו לכיוון נורמה (Norma) – עיירה הניצבת בגובה 400 מטרים מעל פני הים. על מנת להגיע לכאן תצטרכו לנהוג במעלה דרך מפותלת למדיי... העיירה והאתר הארכיאולוגי הסמוך אליה ממוקמים למעשה על מצוק המכונה "לה ראווה" (La Rave). הנוף הנשקף מכאן מרשים מאד, ואפשר לראות את מישור פונטינה (pontina) כולו, ובימים בהירים – אפילו את הים.
העיירה נורמה במהלך פסטיבל הערמונים ב 2017. מקום מבודד אבל קסום...
נורמה היא עיר מימי הביניים, ושמה דומה מאד לנורבה (Norba), האתר הארכיאולוגי שצמוד אליה והיה בעבר עיר רומאית. גם נורמה וגם נורבה מצדיקות ביקור זריז, ולו כדי לטעום את האוכל המקומי... נורמה ידועה בזכות הריקוטה שלה, שמן הזית והערמונים שגדלים ביערות שמסביב (אם תגיעו לאזור בסוף אוקטובר תוכלו להשתתף בפסטיבל הערמונים המתקיים בעיירה).
חובבי מתוקים ירצו לבקר במפעל השוקולד "אנטיקה נורבה" (Antica Norba), שנוסד בשנת 1956. בתוך המפעל תוכלו למצוא גם מוזיאון קטן המוקדש לשוקולד, ובו מידע מעניין על פולי הקקאו היקרים. במקום מתקיימות לעיתים קרובות גם סדנאות, ובמהלכן מכינים המשתתפים שוקולד בעיצוב אישי. וכמובן שהביקור כולל גם טעימות! המוזיאון ממוקם בוויה קאפו דל אקוואה 20 (via Capo dell’acqua), ממש ליד יער האלונים שבקצה העיירה. לפרטים יש לבדוק את אתר המוזיאון.
בנוסף, כדאי לבקר גם במוזיאון הארכיאולוגי הווירטואלי (Museo Archeologico Virtuale): הביקור כאן משלב היסטוריה וטכנולוגיה, ויאפשר לכם לגלות איך נראתה נורבה העתיקה בעבר, ואיך נראו חיי היום יום בתקופה הרומאית.
המוזיאון נמצא בוויה דלה ליברציונה (via della Liberazione), והוא סגור בימי ראשון ושני. לפרטים נוספים יש לבדוק את המידע באתר הרשמי. אם תרצו לבקר בפארק הארכיאולוגי תוכלו לעשות זאת ללא תשלום. הביקור במקום הוא בחינם (ללא הדרכה), והכניסה היא דרך שער פורטה מאג'ורה (Porta Maggiore), אחד השערים העיקריים בחומה שהקיפה את העיר העתיקה. כאשר ביקרתי כאן, נדהמתי מגודלן ומעוצמתן של החומות המסותתות, במיוחד לאור העובדה שהעיר הזאת נבנתה במאה החמישית לפנה"ס! הארכיאולוגים במקום הסבירו שבשביל להרים את אבני הענק למעלה, השתמשו הרומאים במערכת מורכבת של סוללות. צודק מי שאומר שהרומאים העתיקים היו מהנדסים גאונים!
לאחר שתחצו את החומות, תוכלו להתרשם מהריסותיה של נורבה העתיקה, שנחרבה בשנת 81 לפנה"ס במהלך מלחמת האזרחים הרומית שהשתוללה באזור באותם הימים. למעשה היו אלה התושבים עצמם שזרעו את ההרס: לאחר שראו אנשי נורבה שהם עומדים להפסיד, הם החליטו שהם לא רוצים שהעיר תיפול לידי אויביהם, ולכן הם שרפו אותה עד היסוד ונמלטו. אחדים מהם, מספרת האגדה, אף השליכו את עצמם מהמצוקים אל התהום.
היום אפשר לראות עדיין את הריסותיהם של שני האקרופוליסים שפעם ניצבו פה, ואת מה שנותר מהמקדשים שפעם פיארו אותם. במרחק מסוים ניצב גם הפורום, לב ליבה של העיר הרומאית. אפשר לראות גם את מה שנשאר מהמרחצאות העתיקים, ומהמקדש שהוקדש ליונו (ג'ונונה, באיטלקית) – אלת הפריון והלידה.
בזמן שתסיירו במקום בוודאי תשימו לב לכך שבשמיים שמעליכם משייטים אינספור רחפנים – זה לא במקרה! הפארק הארכיאולוגי הזה נחשב לאחת הנקודות המועדפות על חובבי רחיפה, ומסלול הזינוק נמצא ממש ליד המקדש של יונו. אם אתם חובבי רחיפה, ומתחשק לכם לשלב קצת הרפתקאות בטיול, תוכלו להירשם לשיעור. ניתן לקרוא פרטים נוספים באתר הרשמי.
אם אתם מחפשים מקום מוצלח לארוחת הערב, כדאי לכם ללכת ללוקנדה דה ולנטינו (Locanda da Valentino), שנמצאת בוויה דל קורסו 56 (via del Corso). התפריט כאן כולל מנות איטלקיות קלאסיות ומנות רומאיות מסורתיות, פשוטות וטעימות (וגם המחירים סבירים). הלוקנדה איננה רק מסעדה: הבעלים מפעילים במקום גם בית הארחה (B&B), למקרה שתחליטו שאתם רוצים להישאר לישון באזור.
אם אתם מעדיפים פיצה לארוחת הערב, כדאי לכם להזמין מקום מראש בפיצריה שנקראית פיקולה פונטנה (Piccola Fontana) ונמצאת בוויה דל קורסו 2 (via del Corso). הפיצה פה טעימה, ויש להם מרפסת פנורמית שמשקיפה על נוף יפה.
טיפ אחרון לחובבי הטרקינג: אם אתם חובבי מסלולים והליכות, כדאי לכם לדעת שאתם נמצאים במרחק קצר מההרים הנקראים מונטי לפיני (Monti Lepini). זהו אזור יפה במיוחד, ועשיר במסלולים המתפתלים בין היערות. חיות וציפורים מתחבאות בין העצים, ונחלים קטנים זורמים בפינות נסתרות. כדאי לקרוא מראש באתר הרשמי על המסלולים המומלצים, ולתכנן טיול מיוחד.
Comments