בחלקה הראשון של הכתבה סקרנו כמה מהאתרים מומלצים ביותר במחוז לה מארקה: אזור יפהפה, ולא מאד מוכר באיטליה. בחלק השני של הכתבה נמשיך את המסע, ונגלה אוצרות טבע, עיירות עתיקות, חופים מומלצים, ואת אחת ממערות הנטיפים החשובות באיטליה
המסע בין אוצרות מחוז לה מארקה נמשך, והתחנה הבאה היא שמורת טבע מומלצת ביותר.
מערות פרסאסי (Grotte di Frasassi)
מערות פראסאסי הן מערות הנטיפים המפורסמות ביותר באיטליה – מערות קרסטיות מרשימות ביותר ועצומות בגודלן, המושכות מאות אלפי מבקרים מידי שנה.
דבר קיומן של המערות התגלה לראשונה בשנת 1948, במהלך סיור בשטח של כמה חברים במועדון הספלולוגי של אנקונה, אך רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו החוקרים להבין את גודלן העצום של המערות, ואת ייחודן. לאורך השנים הם העניקו לחללים השונים במערות כמה שמות פואטיים למדיי – החלל הראשון, למשל, באזור הכניסה, מכונה "תהום אנקונה" והוא גדול מספיק כדי להכיל בתוכו את הדואומו של מילאנו! חללים נוספים הם "מערת העטלפים" (הנקראית כך על שם מושבת העטלפים הגדולה שבתוכה), "מערת הרוח", ו-"חדר הנרות" (הנקרא כך בשל הזקיפים הרבים המזכירים בצורת נרות ענק, חלקם בגובה 20 מטרים).
המערות הן בנות כ-150 מיליון שנה, ומתפרשות על פני למעלה מ-30 קילומטרים. רק כ-1.5 קילומטרים פתוחים לקהל הרחוב, ומתחם נוסף באורך דומה פתוח בפני מי שמחפש הרפתקה קצת יותר מאתגרת. כאן עומדים לרשות המבקרים שני מסלולים אפשריים: המסלול הכחול, שמתאים למשפחות, והמסלול האדום, שמתאים למטיילים מנוסים עם רקע בספלולוגיה. לפרטים נוספים, ולרכישת כרטיסים מראש, בדקו את האתר הרשמי.
מבצר גראדרה – Castello di Gradara
המצודה בגראדרה, המתנוססת בראש גבעה בגובה 142 מטרים מעל פני הים, היא אחת המרשימות במרכז איטליה. למעשה, זהו האתר המתוייר ביותר במחוז לה מארקה כולו, יעד מעניין גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה אדריכלית.
מצודת גראדרה נבנתה בידי משפחת דה גריפו (De Griffo) במאה ה-12, ושופצה והורחבה לאורך השנים בידי השליטים הפיאודליים השונים שמשלו באזור, החל ממשפחת מאלאטסטה (Malatesta) וכלה במשפחת דלה רוברה (della Rovere). מעבר לתפקידה הראשי (המצודה נבנתה לצרכים צבאיים), היא שימשה גם כטירת מגורים, והחדרים הפנימיים קושטו ביצירות אומנות רבות. כיום הוסבו החדרים למוזיאון, וניתן לבקר ב-14 חדרים המרוהטים בריהוט עתיק ומקושטים ביצירות אומנות מרשימות ובציורי קיר של אומנים ממרכז איטליה. החדר הידוע ביותר הוא חדרה השינה של פרנצ'סקה, שאת סיפורה הטרגי הנציח דנטה בקומדיה האלוהית – בין חומות מבוצרות אלה מתו פאולו ופרנצ'סקה, שני נאהבים שנרצחו בידי בעלה הקנאי של פרנצ'סקה, ג'אנצ'יוטו.
עברה ההיסטורי של המצודה מעניין לא פחות – במאה ה-13 הייתה זו משפחת מאלאטסטי (Malatesti) שמשלה ללא עוררין באזור זה לאחר שהאביר-הלוחם מטלסטה השני מוורוקיו (Malatesta II da Verucchio) נלחם על מנת להרחיק מהאזור את הכוחות הגיבלינים (שהתנגדו לאפיפיור) וקיבל בתמורה אישור מיוחד מהכס הקדוש לשלוט באזור. לאחר שנפטר ירש בנו הבכור את מקומו, ואילו בנו השני, ג'אנצ'וטו (Gianciotto) הוא זה שרצח בהתקף קנאה את פרנצ'סקה ואת מאהבה (ובן דודו), פאולו.
אחד מתושביה הידועים ביותר של המצודה היה סיגיזמונדו פאנדולפו מאלאטסטי (Sigismondo Pandolfo Malatesti). מלסטסטי התפרסם כאחד הלוחמים החשובים באיטליה בזמנו, אך גם איש משכיל שניהל חצר תרבות פורחת. הוא נישא לג'ינברה ד'אסטה (Ginevra d’Este) ולאחר מותה נישא בשנית לפוליסנה ספורצה (Polissena Sforza) ממשפחת ספורצה הידועה, אך האהובה מכולן היתה אישתו השלישית, איזוטה דלי אטי (Isotta degli Atti).
לאורך חייו ניהל מאלאטסטי קרבות מרים נגד משפחה שולטת חשובה אחרת – משפחת מונטפלטרו (Montefeltro) המפורסמת, אך בשנת 1463 הצליח פרדיקו די מונטפלטרו לכבוש את המצודה והעביר אותה לידי משפחת ספורצה ששלטה על חלקים נרחבים ממרכז איטליה (אף שמקום מושבה המרכזי היה כמובן במילאנו) וניהלה קשרי גומלין משמעותיים עם שושלת מונטפלטרו. בהמשך נקשר גם שמה של משפחת בורג'ה הידועה (לשמצה) למצודה, כאשר ג'ובאני ספורצה, מצאצאי השושלת, נישא ללוקרציה בורג'ה, אחותו של צ'זארה בורג'ה ובתו של האפיפיור אלסנדרו השישי והמצודה עברה לרשות המשפחה (הנישואין בוטלו לאחר ארבע שנים בלבד, מכיוון שאביה של לוקרציה לא היה מרוצה מהברית ותכנן להשיא את בתו לבעל חזק יותר, שיקדם אותו בצורה פוליטית וצבאית).
מומלץ לבקר כאן בסיור מודרך (ניתן להירשם מראש דרך האתר הרשמי) ולבקר במצודה עצמה, לסייר על החומות, וגם להיכנס למוזיאון. הביקור יאפשר לכם לא רק לראות את האוסף המוצג במקום, אלא גם ליהנות מגישה למתחם התת קרקעי המתפרש מתחת למצודה.
אסקולי פיצ'נו Ascoli Piceno
אסקולי פיצ'נו היא יעד שאסור להחמיץ (ולא רק בשל המאכל המקומי המפורסם – זיתים ממולאים) – המרכז ההיסטורי, שנבנה בחלקו הגדול מאבן טרוורטין, הוא אחד מהמרשימים ביותר במחוז.
התחילו את הביקור עם אספרסו טוב בקפה מלטי (caffe Meletti), אחד מ-100 בתי הקפה ההיסטוריים באיטליה, שיושב ממש על פיאצה פופולו (Piazza Popolo), הנקראית על שם מבנה שליטי העיר – Palazzo dei Capitani del Popolo (המבנה המרשים עם המגדל הגבוה, שצמוד לבית הקפה). זהו ליבה הפיזי והמטרפאורי של אסקולי – כאן חוגגים את הקרנבל, וכאן נערכת ה-Quintata, חגיגת ימי-ביניימית הכוללת שחזורי קרבות, אבירים רכובים על סוסים, תהלוכות צבעוניות ומוזיקה. כמו בערים רבות כל כך באיטליה – הפיאצה המרכזית נבנתה בימי הביניים אך שורשיה עתיקים בהרבה – בתקופה הרומית ניצב כאן הפורום (המרכז המסחרי של העיר). את צורתה הנוכחית היא קיבלה רק במאה ה-16, בעקבות עבודות שיפוץ נרחבות וכיום היא נחשבת לאחת הפיאצות היפות במרכז איטליה.
לאחר הקפה תוכלו לצאת לסיור בין הסימטאות, ולבקר בדואומו (הכנסיה הראשית של העיר) – הקתדרלה המוקדשת לאמידיו הקדוש (Cattedrale di Sant'Emidio). שאריות גופתו של הקדוש טמונות במתחם תת קרקעי מתחת לקתדרלה, וניתן לבקר במקום. כדאי לבקר גם במקדש הזעיר Sant'Emidio alle Grotte, החצוב בסלע באזור שכבר לפני 2000 שנה שימש לקבורה. המקדש נחצב לתוך מערה (אך החזית היא בארוקית), ונבנה כדי להודות לאמידיו הקדוש, שלפי המקומיים הגן על העיר בזמן רעידת האדמה של שנת 1703. אדריכל המבנה, ג'וזפה ג'וספאטי (Giuseppe Giosafatti) קיבל השראה למקדש מעבודותיו של גדול אדריכלי התקופה – ברניני.
אסקולי פיצ'נו מכונה גם "עיר מאה המגדלים", וזה אולי נשמע הרבה אך מספרם בעבר היה למעשה גבוה אף יותר ועמד על כמאתיים. לפחות מחציתם נהרסו במהלך המאה ה-13 ורבים אחרים פורקו עם השנים. אם יש לכם זמן, תוכלו לבקר גם במוזיאון ה-Pinacoteca Civica, אחד החשובים במחוז.
כמובן שאי אפשר לעזוב את אסקולי פיצ'נו מבלי שטעמתם את המאכל המפורסם ביותר בעיר (ואחד הידועים בלה מארקה) – זיתים ממולאים, או בשמם המלא: Olive all’Ascolana. אחד המקומות המומלצים בעיר הוא La Bottega dell’Oliva Ascolana. כפי שאפשר להבין מהשם, הם מתמחים במעדן הזה ובו בלבד!
יזי – Jesi עיר הולדתו של פרידריך השני, ותחנת חובה לחובבי יין
בין אם מקור שמה של יזי (Jesi) מגיע ממלך עתיק בשם אזיו, משם הנהר הסמוך (אזינו) או משמו של האל הקלטי אזו, תהילתה של העיר כיום נובעת מהיין הידוע המיוצר בסביבותיה.
יזי נוסדה בידי שבטים אומברים, ובהמשך נכבשה בידי הקלטים ובהמשך בידי הרומאים שהפכו את האזור כולו למשגשג במיוחד. הכיכר המרכזית, המוקדשת כיום לפרידריך השני (ראו בהמשך) היתה בעבר הפורום הרומאי.
תהילתה של יזי הגיעה בימי הביניים: לאחר התפרקות האימפריה הרומית המערבית נכבשה יזי בידי האוסתרגותים אך בהמשך נכבש השטח בידי הביזנטים והוכפף לראוונה. לאחר מכן שלטו פה הלונגוברדים ואז הפרנקים. בשנת 756 העביר מלך הפרנקים, פפין הגוץ, את השליטה לידי האפיפיור, ויצר כך את מדינת האפיפיור – מדינה ששרדה במשך כאלף שנה, עד לאיחוד איטליה. במאה ה-12 הפכה יזי לעיר מדינה, ופרחה תחת שלטון עצמאי. לאורך המאה ה-12 היא התנגשה עם רפובליקות וערי מדינה סמוכות (כמו למשל רפובליקת אנקנונה, עימה היא נאבקה על השליטה בשטח).
האירוע המכונן בהיסטוריה של העיר התרחש ב-26 בדצמבר 1194, כאשר קוסטנצה ד'אלטאווילה (Costanza d’Altavilla) עברה בעיר וכרעה ללדת. כך, דווקא בייזי, בא לעולם בנה – פרידריך השני, לימים קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בזכות לידה זו זכתה יזי למעמד מיוחד וניתנו לה זכויות יתר היסטוריות (כמובן שכאשר נקשר כך גורלה בזה של הקיסר, התערערו משמעותית היחסים עם מוסד האפיפיורות, יריבו ההיסטורי של הקיסר). באמצע המאה ה-15 חזרה יזי לשליטת האפיפיור, ואז גם החלה תקופת בנייה וצמיחה נוספת. אחד המבנים הידועים ביותר בעיר, ה-Palazzo della Signoria ששימש את שליטי העיר, הוא עדות לאותה תקופה מפוארת של התרחבות וצמיחה. יזי אף זכתה להכרה מטעם אונסק"ו עבור האופן שבו בניינים מתקופות היסטוריות שונות משתלבים באופן הרמוני בעיר. בזמן הסיור בייזי מומלץ להקדיש זמן לחומות המפוארות שתכנן האדריכל והמהנדס פרנצ'סקו די ג'ורג'ו מרטיני (Francesco di Giorgio Martini), לכיכר הראשית – פיאצה פדריקו II (על שם הקיסר פרידריך), וכמובן שגם ליקבים מחוץ לעיר המתמחים ביין Castelli di Jesi המצויין.
לה מארקה לחובבי טבע
אם אתם מחפשים מסלולי הליכה ונופים מרשימים, סלעי ה Lame Rosse המכונים "הגרנד קניון של לה מארקה" יקלעו לטעמכם. אמנם הכינוי "גרנד קניון" הוא מוגזם לגמרי, אבל הנופים כן מרשימים מאד. הסלעים ניצבים מעל אגם פיאסטרה (Fiastra), ומסלול ההליכה, באורך כ-7 קילומטר, מתאים למטיילים בכושר טוב (אל תשכחו להביא נעלי הליכה רציניות).
מומלץ לבקר גם באגם פילאטו (Lago di Pilato), האגם הטבעי היחיד במחוז, ולצאת למסלולי הליכה לאורך השבילים שבהרים הסיביליניים (Monti Sibillini), שהגבוה שבהם, הר וטורה (Monte Vettore) מתנוסס לגובה 2476 מטרים. ההרים נקראים על מערת הסיביל – לפי האגדה התגורר בהם נביא שנמלט מידי רודפיו הנוצרים.
החופים היפים של לה מארקה
רצועת החוף המחברת את העיר אנקונה עם העיר נומנה (Numena) זכתה לכינוי הפואטי "ריביירת קונרו" (Riviera del Conero) על שם הר קונרו שלמרגלותיה יושבת אנקונה. כמה מהחופים היפים ביותר באזור נמצאים כאן, ואחד הידועים שבהם הוא "חוף שתי האחיות" (La spiaggia delle due sorelle) ומפרצים מקסימים כמו פורטונובו (Portonovo). לפרטים נוספים על החופים המומלצים במחוז, ניתן לבדוק את אתר הריביירה: www.rivieradelconero.info/it/
בנוסף, תוכלו לבקר בערי חוף ידועות שיושבות לאורך החופים הרחבים שזכו לכינוי "ריביירת הדקלים" (riviera delle Palme) כמו למשל Grottamare, San Benedetto del Tronto, Cupra Marittima. זהו אזור מושלם לחובבי הבטן-גב, וקל למצוא כאן חופים מוסדרים ונוחים.
Comments