היום נבקר באתר ארכיאולוגי ייחודי, בגן ורדים עתיק, וברובע אופייני ומפורסם מאד של רומא – רובע טרסטוורה (Trastevere)
נתחיל את המסלול שלנו במרחצאות קרקלה (טרמה די קרקלה – Terme di Caracalla), אחד מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בעיר הבירה.
ניקח את קו B של המטרו, ונרד בתחנת Circo Massimo. נחצה את הרחוב, נפנה שמאלה, ואז ימינה: הגענו לוויאלה דלה טרמה די קרקלה (Viale delle Terme di Carcalla), והכניסה לאתר היא במספר 52. לא חובה להזמין מראש מקום, ומחיר כרטיס הכניסה הוא 10 יורו (או 15 יורו אם תרצו לשכור גם מדריך קולי מוקלט).
המרחצאות, המתוארכים למאה השלישית לספירה, הם היחידים בעולם בגודל כזה והשתמרו לאורך השנים במצב מצוין.
בנייתם החלה בתקופתו של הקיסר ספטימוס סווריוס (Settimio Severo), אבל היה זה בנו, קרקלה (Carcalla), שחנך אותם. הקיסרים שבאו בעקבותיו הרחיבו את המרחצאות והוסיפו לקישוטים המפוארים שבמקום. במהלך השנים השתמשו במתחם לצרכים שונים, וחלק מהקישוטים שעיטרו את המרחצאות – כמו כיסויי השיש המפוארים, הפסלים, העמודים והפסיפסים – נתלשו ונלקחו. חלק מהקישוטים אבדו, ואילו אחרים אפשר למצוא היום מפוזרים במספר מוזיאונים ובווילות של משפחות אצולה. פריטים אחרים זכו לחיים חדשים ושולבו במבנים ברחבי רומא ובמזרקות בעיר.
מאז המאה הראשונה לפנה"ס נהגו הרומאים לבנות מרחצאות רבים בכל רחבי אירופה, בזכות היכולות ההנדסיות והאדריכליות שלהם, והיכולת להוביל מים על פני מרחקים משמעותיים.
המרחצאות הציבוריים היו מקום חשוב מאד עבור הרומאים ברומא העתיקה, ושימשו לא רק כמקום רחצה וטיפוח, אלא כמקום מפגש תרבותי של ממש: במרחצאות רבים, אחרי הרחצה עצמה, אפשר היה ליהנות ממסאז' עם שמנים ריחניים, לבצע פעילות ספורטיבית, ואפילו לצפות במופע תיאטרון או לקרוא בספריה הציבורית שבמקום. הכניסה הייתה לרוב בחינם, ומותרת לכולם. נשים וגברים נכנסו בשעות נפרדות.
דמיינו לעצמכם שאתם חוזרים 1800 שנה אחורה בזמן. לו הייתם מבקרים אז במרחצאות הייתם נכנסים דרך כניסה מפוארת ברוחב ארבע דלתות, ומיד הייתם מתפעלים למראה הפסלים, השיש, והבריכה הגדולה שמולכם. הייתם מתפשטים בחדרי ההלבשה בני שתי הקומות, שרצפתם מעוטרת בפסיפס, ואז הייתם יכולים לבחור אם ללכת להתאמן באחד משני חדרי הכושר או להתמקד בביקור הסטנדרטי במרחצאות, ולהיכנס לפריג'ידריום (frigidarium), חלל שבו בריכה ובה מים קרים, לקלדריום (caldarium), ובו בריכת מים חמים, או לטייפידריום (tiepidarium), כדי לטבול במים חמימים-פושרים.
כמו רוב המרחצאות הרומיים, הכניסה למקום היתה בחינם, אבל השירותים הנוספים, כמו לדוגמה חדר הלבשה, מגבות ועוד, היו בתשלום. במרחצאות קרקלה היה מערך שלם של חדרים תת קרקעיים ששימשו לניהול המרחצאות, והחוקרים שערכו חפירות במתחם מצאו אפילו מיטראו (Mitreo), כלומר חלל דתי שהוקדש למיתרה, אל מהמיתולוגיה הפרסית וההודית שחדר גם למיתולוגיה הרומית וזכה להערצה רבה במאה השנייה לספירה.
גם כיום משמשים המרחצאות כמקום מפגש תרבותי, ומאז שנות ה-30 של המאה ה-20 נערכים פה (כמעט) מידי קיץ קונצרטים קיציים של בית האופרה של רומא.
לאחר שביקרנו באתר המופלא הזה, נמשיך לעבר הלונגוטברה (Lungotevere), השדירה הרחבה שלאורך הנהר. נחלוף על פני הקירקוס מקסימוס (Circo Massimo) שכבר ראינו במהלך היום הראשון שלנו ברומא, ונראה שמצד שמאל, למרגלות גבעת אוונטינו (אחת משבע הגבעות של רומא) נמצא אתר מרשים ואלגנטי – גן הוורדים של רומא, הידוע בשם איל רוזטו (Il Roseto).
הגן היפהפה הזה, המשקיף על נוף מקסים במיוחד, פתוח בסתיו ובאביב בלבד. ניתן לבקר בו רק באמצעות סיור מודרך שיש להזמין מראש (מחיר הכרטיס – 5 יורו). כיום מוצגים במקום למעלה מאלף (!) זנים של ורדים מכל רחבי העולם, אבל במאה השלישית לפנה"ס עמד כאן מקדש שהוקדש לפלורה, אלת הפרחים.
בין השנים 1645 עד 1934 שימש המקום את הקהילה היהודית בעיר, קודם כגינת ירק ובהמשך כבית קברות, ונודע בשם אורטו דלי אבריי (Orto degli Ebrei).
בהמשך עבר בית הקברות היהודי לווראנו (Verano), והקהילה נתנה לעיר רשות לבנות במקום את גינת הוורדים, בשנת 1950. על מנת להודות לקהילה הוצב בכניסה שלט, והשבילים שבין שיחי הוורדים עוצבו בצורת מנורה בת שבעה קנים.
לאחר שהשתכרנו מניחוח שיחי הוורדים, נלך לכיוון טרסטוורה (Trastevere). נעבור בין המקדשים שבפורו בואריו (Foro Boario), שראינו כבר במהלך היום הראשון, ונגיע עד ללונגוטוורה (Lungotevere). נחצה את גשר פלטינו (Ponte Palatino), ונציץ לעבר גשר אמיליו (Ponte Emilio) הסמוך, הנקרא גם פונטה רוטו (Ponte Rotto), או הגשר השבור. הוא נבנה במאה השלישית לפנה"ס ושופץ מספר רב של פעמים, אך העמודים שאתם רואים הם העמודים המקוריים.
האי הקטן שלפניכם נקרא איזולה טיברטינה (Isola Tibertina), ושורשיו עתיקים מאד. במאה השלישית לפנה"ס ניצב כאן מקדש אסקולאפיו (Tempio di Esculapio), אל הרפואה, והיום עומד כאן בית חולים.
נלך לאורך הגשר ונגיע לשכונת טרסטוורה (Trastevere), אחת השכונות העתיקות והטיפוסיות ביותר בעיר הבירה, סמל של ממש לאורח החיים הרומאי, וערש הדיאלקט הרומאי (ועל כך עוד נרחיב בהמשך, כשנשב מול מנה יפה של פסטה במסעדת טברנה טרילוסה – Taverna Trilussa, מסעדה מפורסמת מאד שנפתחה בשנת 1910 ומציעה מנות בטעם של פעם).
מאז ימי הביניים טרסטוורה היא ערב רב של רחובות מתפתלים וסמטאות צרות, שבהן ארמונות האצילים המפוארים ניצבים לצד שיכוני העניים. זהו ביתם של אנשים עיקשים, ערמומיים אבל עם לב ענק, גאים ובעלי חוש הומור אירוני ומפותח – אלה הם המאפיינים של הרומאים האמיתיים.
האווירה כאן מיוחדת, וניתן להבין אותה רק כאשר הולכים בכוונה לאיבוד בין הסמטאות. זו הדרך הטובה ביותר לגלות את הפינות הציוריות ואת הפיאצות הרומאיות הטיפוסיות שצצות לפתע מול עיניכם לאחר שפניתם ימינה או שמאלה.
ההתיישבות הרומית ברובע טרסטוורה העתיק החלה במאה החמישית לפנה"ס, ורבים מהמתיישבים באזור היו מהגרים יהודים. למעשה, הרובע כונה "פלטיאה יודיאורום". עם השנים שגשג הרובע והפך למקום מועדף על העשירים שבנו בו את הווילות שלהם, ואפילו יוליוס קיסר בנה בו את ביתו. בימי הביניים נבנה הרובע בצפיפות, ואינסוף הסמטאות הצרות והמתפתלות והצבעוניות נותרו בו עד היום.
בלילה, יפה כאן אפילו יותר מאשר בשעות היום. אך בזמן שנמתין ללבנה שתעלה, נלך לבקר בכמה מהאטרקציות המרכזיות בשכונה הקסומה הזאת!
על מנת להגיע למסעדת טברנה טרילוסה, נפנה ימינה אחרי הגשר ונלך לאורך הלונגוטוורה (Lungrotevere) לכיוון צפון. על מנת להתקרר מעט לאורך הדרך, נוכל לטעום גרניטה, שברומא נקראית גרטקקה (grattachecca), בקיוסק של הגברת מירלה (Mirella). הגרניטה פה עשויה מקרח שמגורר על המקום ברגע ההזמנה, סירופ, ופירות. ישנם קיוסקים רבים כמו זה ברחבי רומא, והם כולם מקומות היסטוריים. הקיוסק של מירלה נפתח לראשונה בשנת 1915, וכמו האחרים הוא אהוב על הרומאים שמחפשים דרך להצטנן מעט בחודשי הקיץ הלוהטים.
נתקדם לעבר פסל השיש של המשורר הרומאי בן המאה ה-19, ג'וזפה ג'ואקינו בלי (Giuseppe Gioachino Belli), שכתב שירים בדיאלקט רומאי. נפנה שמאלה אל ויה אנטונייטי (via Antonietti) ואז ימינה לויה של פוליטאמה (via del Politeama). במספר 23 מחכה לנו המסעדה, בה נוכל ליהנות מארוחת צהריים טעימה.
בזמן שתאכלו את אחת המנות הטיפוסיות לאזור, בוודאי תשימו לב שהרומאים שמסביבכם מדברים בדיאלקט מיוחד, שנקרא רומאנסקו (Romanesco) ונשמע קצת שונה מהאיטלקית הרגילה.
הדיאלקט הרומאי נחשב ל"צבעוני" במיוחד, והרומאים משתמשים בשפת היומיום בביטויים וקללות שיגרמו לרובכם לפעור את הפה בהלם. אבל זה חלק מהקסם של רומא!
לאחר הביקור במסעדה נוכל להמשיך ללכת לאורך הלונגוטוורה (Lungotevere) ולהגיע בקלות לפיאצה טרילוסה (Piazza Trilussa). כאן, מתחת למזרקת צ'נטו פראטי (Fontana dei Cento Frati), כלומר מזרקת מאה הנזירים, נפגשים מידי ערב עשרות צעירים. מעניין לדעת שהמזרקה נבנתה בשנת 1613, אבל במקור היא נבנתה בצד השני של הנהר. בעקבות הצפה דרמטית במיוחד שהתרחשה בשנת 1870 נבנו חומות הגנה, והמזרקה שופצה והועברה למקומה הנוכחי.
לא רחוק משם ניצב פסל המוקדש למשורר טרילוסה (Trilussa), שכתב שירים בדיאלקט רומאי, ומכאן ניתן להשקיף גם על גשר סיסטו (Ponte Sisto), שנבנה בשנת 1479 על הריסותיו של גשר רומאי עתיק שנודע בזכות עיצובו המיוחד (במרכזו של הפסל נפער חור שדמה בצורתו לעין).
כעת נחזור על עקבותינו, לעבר המסעדה, נפנה לויקולו דלה רנלה (viccolo della Renella) ואז שמאלה לוויה דל מורו (via del Moro), הרחוב שיוביל אותנו לפיאצה סנטה מריה אין טרסטוורה (Piazza Santa Maria in Trastevere).
כאן, במספר 59, נמצאת אחת החנויות הייחודיות באזור – פולברה די טמפו (Polvere di Tempo), ובתרגום מילולי – אבק הזמן. החנות מלאה בחפצים מיוחדים כמו שעוני חול, מצפנים, ועוד.
אם נשוטט לאורך מבוך הסמטאות נמצא בעיקר חנויות מיוחדות כמו זו – חנויות עור, בוטיקים של אמנים, חנויות בגדים וחנויות וינטג' הממוקמות בתוך בניינים עתיקים, וגלריות אומנות. נתקדם ונגיע עד לפיאצה סנטה אפולוניה (Piazza Santa Apollonia) ושם, מצד ימין, נראה במרכז הכיכר את אחת המזרקות העתיקות ביותר ברומא, המתוארכת למאה ה-15, אבל לפי חוקרים אחדים נבנתה כבר במאה השמינית!
המים הגיעו למזרקה באמצעות אמת המים טראיינה (Acqua Traiana) שנבנתה במאה הראשונה לספירה. לאורך השנים שופצה המזרקה מספר פעמים.
הכנסייה שבכיכר, בזיליקת סנטה מריה אין טרסטוורה (Santa Maria in Trastevere), נוסדה במאה השלישית לספירה, והיא נחשבת לכנסייה הפתוחה לציבור העתיקה ביותר ברומא.
כאשר הכנסייה שופצה במאה ה-12, השיפוץ בוצע בין היתר גם באמצעות חומרי גלם שנלקחו ממרחצאות קרקלה. חזית הכנסייה מקושטת בפסיפס מהמאה ה-13, וגם בראש מגדל הפעמונים ניצב עיטור עשוי פסיפס. התקרה המעוטרת והחלל הפנימי של הכנסייה, המעוטר בפסיפסים מוזהבים שיצר הצייר והאמן פייטרו קוואליני (Pietro Cavallini), יותירו אתכם בפה פעור, והיצירה הידועה ביותר היא הפסיפס המעטר את המזבח, המתוארכת למאה ה-12-13.
מכאן נמשיך לאורך ויה דלה פליה (via della Paglia), ואז נפנה ימינה לפיאצה די סן אג'ידיו (Piazza di San Egidio). כאן ממוקם מוזיאון רומא אין טרסטוורה (Museo di Roma in Trastevere), המציג לא רק מגוון יצירות אומנות אלא גם מאפשר הצצה לחיי היומיום ולמסורות הרומאיות במאות ה-18 וה-19, ומתאר את "רומא של פעם" – מנהגיה, חגיה ומסורותיה של העיר. הכניסה למוזיאון עולה 6 יורו (המחיר גבוה יותר כאשר מתקיימות במקום תערוכות זמניות), ויש להזמין כרטיסים מראש באתר הרשמי.
מכאן, נלך לאורך ויה דלה סקלה (via della Scala), שתוביל אותנו לעבר פיאצה סנטה מריה דלה סקלה (Piazza Santa Maria della Scala). כאן נמצאים שני אתרים מעניינים: כנסיית סנטה מריה דלה סקלה (Chiesa di Santa Maria della Scala) – מבנה בסגנון בארוקי שמעוטר בעיטורי שיש מרהיבים בגוני ורוד, ואטרקציה נוספת, ייחודית מאד ולא מוכרת במיוחד – חנות התבלינים העתיקה "אנטיקה ספצייריה די סנטה מריה דלה סקלה" (L’Antica Spezieria di Santa Maria della Scala) הממוקמת בתוך מה שהיה פעם מנזר עתיק.
החנות נמצאת בקומה הראשונה, והיא נחשבת לבית המרקחת העתיק ביותר באירופה. היא נוסדה על ידי נזירים במאה ה-16, ונפתחה לציבור במאה ה-17. התקרה מקושטת כולה בפרסקאות, ובחלל המרכזי ניצבים עדיין רהיטים מאותה התקופה. מהמדפים יציצו אליכם שפע של מכשירים שנועדו לזקק תמציות, מכלים מסתוריים, מאזניים עתיקים שנועדו לשקול את התרופות, ועוד. בספרי בית המרקחת שמורים עדיין מתכונים עתיקים, כמו המתכון לתרופה בשם טריאקה (Theriaca) – תרופה נגד רעל המכילה 57 מרכיבים שונים, והומצאה, כך טוענים, על ידי הרופא הפרטי של הקיסר נרון (Nerone).
לאחר המסע הקצר הזה אחורה בזמן, נמשיך בסיור ונבקר בפאלאצו קורסיני (Palazzo Corsini), אחד משני המבנים המאכלסים את הגלריה נאציונאלה די ארטה אנטיקה (Galleria Nazionale di Arte Antica) – הגלריה הלאומית לאומנות עתיקה.
כדי להגיע לגלריה נלך לאורך ויה דלה סקלה עד שנגיע לויה די פורטה סטימיאנה (via di Porta Settimiana), שם נוכל להתפעל משער סטימיאנה (Porta Settimiana), שנבנה במאה השלישית לספירה. נמשיך ישר לאורך ויה דלה לונגרה (via della Lungara). במספר 12 ניצב בניין מפואר מהמאה ה-16 המשמש כמוזיאון, ומאכלס ציורים נהדרים ויצירות של קרוואג'ו, מטיה פרטי (Mattia Preti), גואידו רני (Guido Reni), פיטר פול רובנס (Peter Paul Rubens), סימון וואה (Simon Vouet) ורבים אחרים. מחיר כרטיס הכניסה עומד על 12 יורו.
בשלב זה כבר שקעה השמש, ורחובות טרסטוורה הומי אדם ושקקי חיים. הסמטאות מתמלאות ברומאים ובתיירים הנוהרים למסעדות ולברים הרבים. בפיאצות תוכלו לראות אמני רחוב ורוכלים, מוזיקאים ודוכנים מכל המינים... הרובע הזה הופך לקסום לאחר השקיעה, וכעת הגיע הזמן לאכול ארוחת ערב.
מבין האפשרויות הרבות מספור, אמליץ לכם על שתי מסעדות במיוחד: אפשרות אחת היא טונרלו (Tonnarello), בוויה דלה סקלה 1-3 (Via della Scala 1-3). כאן תוכלו לטעום מנות רומאיות טיפוסיות וגם את הפינסה (pinsa) הרומאית, הפיצה הטיפוסית לאזור רומא. חומרי הגלם כאן מעולים, והשרות נעים. אפשרות שנייה היא קקו אר קרטיירה (Checco er carettiere), מסעדה שנפתחה בשנת 1935 ומתמחה במנות אזוריות טיפוסיות. המסעדה נמצאת בויה בנדטה 10 (via Benedetta 10). כעת תוכלו להמשיך לסייר בין הרחובות והכיכרות, ואולי גם לעצור וללגום בירה ארטיזנלית באחד מהפאבים והברים באזור, כמו לדוגמה בפאב מה קה סייטה ונוטי אה פאר (Ma che siete venuti a fa), הנמצא בוויה בנדטה (Benedetta) 25. שני מקומות מומלצים נוספים הם אלמלו (Almalù), הנמצא בויה דלה סקלה מספר 77, ואון דה רוקס (On the Rox), במספר 43.
המסע שלנו בלב רומא מסתיים כאן... אלא אם כן מתחשק לכם להישאר בעיר יום נוסף, ולהקדיש אותו לשופינג ולבילויים! במקרה שכזה, אני ממליצה לכם לשכור רכב (מאחת מחברות השכרת הרכב המוכרות כמו הרץ-HERTZ או אאורופקאר-EUROPCAR או כל חברה אחרת), לוודא שהוא מצוייד בג'יפיאס (לחילופין תוכלו להשתמש בגוגל מאפס או בווייז בפלאפון שלכם) ולנסוע לכיוון קניון האאוטלט מקארת'ור גלן – Outlet Mall McArthur Glen Castel Romano שבעיירה קסטל רומאנו, במרחק כ-30 קילומטרים דרומית לרומא.
כאן יקדמו את פניכם למעלה מ-150 חנויות של כל המותגים הכי אהובים ומוכרים, במחירים זולים ב-30% בהשוואה לחנויות הרגילות. בתקופת הסאלדי (saldi) – כלומר המכירה המיוחדת המשכת כחודש ונערכת בחנויות באיטליה פעמיים בשנה, בחורף (החל מה-6 בינואר) ובקיץ (החל מה-7 ביולי) – ההנחות מגיעות אפילו ל-70% מהמחיר הנקוב!
לצד החנויות תמצאו גם בארים, מסעדות, וחניה בחינם, כמובן. זה המקום שאליו אני מגיעה כדי לעשות שופינג, ובהנאה רבה! בין החנויות האהובות עליי כאן: פופה (Pupa) – מותג איטלקי המתמחה באיפור ומוצרי קוסמטיקה, סוורובסקי (Swarowsky) המתמחה בתכשיטים, גס (Guess), המתמחה באופנה, תיקים ונעליים, דסיגואל (Desigual) המתחה באופנה צבעונית בסגנון צעיר, קלצדוניה (Calzedonia), המתמחה בהלבשה תחתונה, ונייק (Nike), מותג הספורט הידוע. אבל לצד החנויות האלה, תמצאו כמובן מותגים רבים ונוספים!
בשעות אחר הצהריים תוכלו ללכת ולבלות בצ'ינצ'יטה וורלד (Cinecittà World), לונה פארק בהשראה קולנועית, ובו למעלה מ-40 מתקנים מלהיבים. זהו אתר מושלם למשפחות, ובין היתר תמצאו כאן את פארק המשחקים המקורה הגדול ביותר באירופה, אזור המוקדש לדינוזאורים, רכבת הרים עם מספר הסלאלומים הגבוה ביותר באירופה (10!), ועוד. המתחם האהוב עליי הוא זה שמוקדש לרומא העתיקה.
כעת הגיע הזמן להיפרד מכם, אבל אני מקווה שאזכה להוביל אתכם בעתיד לאורך מסע נוסף לגילוי הפנינים האיטלקיות!
Hozzászólások