הוא אחד הוונציאנים המפורסמים בהיסטוריה, ומסעותיו לאורך דרך המשי וסין הלהיבו את דמיונם של אלפים. מי היה מרקו פולו, הסוחר וחוקר הארצות שהשפיע על דורות של מטיילים?
במאמר זה נדבר על מרקו פולו, נוסע וסוחר איטלקי שבוודאי יצא לכם להכיר. דיווחיו של פולו על מסעותיו במזרח הרחוק עוררו את סקרנותם של קוראים וחוקרים במשך מאות שנים, והשנה, כאשר איטליה מציינת 700 שנה למותו של המטייל הידוע, אפילו הקרנבל הגדול של ונציה, עיר הולדתו של פולו, הוקדש לבן העיר המפורסם.
מרקו פולו, הסוחר וחוקר הארצות, נולד בוונציה ב-1254 וגם נפטר בה בשנת 1324 (הוא נקבר בכנסיית סן לורנצו שברובע קסטלו) לאחר חיים מלאי תהפוכות. בניגוד לאמונה הפופולרית מרקו פולו לא התפרסם בגלל ש"גילה" את סין (אחרים הגיעו עוד לפניו לארץ רחוקה זו) וגם לא משום שהביא לאיטליה פסטה מסין (הפסטה היתה מוכרת באיטליה מאות שנים לפני שמרקו פולו נולד). תהילתו של פולו נוסעת מכך שהיה הראשון שתיעד באופן מקיף את מסעותיו, והשאיר אחריו מידע מרתק ואינספור אנקדוטות שריתקו דורות שלמים והעניקו השראה לרבים, וגם למגלי ארצות כמו כריסטופר קולומבוס, למשל.
מסעו של פולו נמשך 24 שנים (1271-1295), והוא נערך לצד אביו ניקולו (Niccolò) ודודו מאפאו (Maffeo). השלישיה ההרפתקנית עשתה את דרכה לאורך דרך המשי ועד שהגיעו לאסיה. בין אם המסע כולו התרחש באמת ובדיוק כפי שפולו מתאר אותו, ובין אם מרקו פולו המציא חלק מהדברים שטען שראה בסין ובמונגוליה (כפי שטוענים חוקרים אחדים), אין ספק שסיפוריו מהווים השראה עד היום...
כיצד הכל החל...
מרקו פולו נולד למשפחה של סוחרים מצליחים שנהגו לצאת למסעות עסקיים באסיה. הוא איבד את אמו בגיל צעיר, ומכיוון שאביו ניקולו נעדר לעיתים קרובות בשל עבודתו גדל פולו הצעיר בבית דודיו. ילדותו עברה בין התעלות והגשרים של ונציה, העיר שמשכה אליה מידי יום סוחרים מרחבי הים התיכון, וסיפוריהם של יורדי הים הלהיבו את הילד הצעיר שנשבע שיום יבוא וגם הוא יצא למסע משל עצמו.
כשהיה בן שבע עשרה שבו אביו ודודו מהמסע שערכו באסיה, במהלכו הגיעו לחצרו של הקובלאי חאן (נכדו של גינגיס חאן, ראש האימפריה המונגולוית ומייסד שושלת יואן). כאשר החליטו לצאת שוב לדרך, ולשוב אל חצרו של הקובלאי חאן, החליט מרקו פולו להגשים את החלומו ולהצטרף אליהם למסע. כך, יצאו השלושה לדרך לכיוון קתאי (Cathay, כך כונתה סין באותם הימים בידי תושבי איטליה).
אחת התחנות הראשונות המסע היתה בעכו, אז תחת שליטת הצלבנים, שם הם התקבלו אצל תבאלדו ויסקונטי, שכיהן כארכיבישוף בעיר (בלב השוק של עכו העתיקה ניצב רחוב שנקרא על שמו – רחוב מרקו פולו). הם ביקרו גם בירושלים, ועצרו בקברו של ישו כדי למלא בקבוק בשמן מהמנורה שבקבר הקדוש כמתנה לאישתו של הקובלאי חאן, שהיתה נוצריה. בזמן ביקורם בעיר שמעו שתבאלדו ויסקונטי נבחר בידי מועצת הקרדינלים לשמש כאפיפיור (תחת השם גרגוריוס העשירי) והם שבו אליו, וקיבלו ממנו מכתב עבור הקובלאי חאן. האפיפיור החדש ביקר מהם לנצל את מסעם על מנת להפיץ את בשורת הנצרות ושלח עימם, לבקשתו של הקובלאי חאן, גם קבוצה של מיסיונרים ונזירים דומניקנים.
מארץ הקודש המשיכה השלישיה לכיוון מונגוליה וסין אך הדרך אל היעד הנכסף היתה מלאה בסכנות ובשלב מסויים נקלעה השיירה שלהם לאזור קרבות בין אנשיו של קובלאי חאן למונגולים. חלק מהמיסיונרים שהצטרפו למסע העדיפו לשוב על עקבותיהם, אך פולו, אביו ודודו המשיכו במשימה.
מסעם של השלושה הואט בשל קשיים ומגפות, והם נאלצו לוותר על ההפלגה ולהמשיך דרך היבשה. הודות לעיקוף זה הם נתקלו בכמה תגליות מרתקות עבורם וראו לראשונה את החומר שפולו תיאר בהמשך כ"זהב שחור" (נפט). הם המשיכו בדרכם לאורך ההרים המושלגים של מרכז אסיה, ולאורך השבועות שחלפו העמיקה הבנתו של פולו במנהגי המונגולים שפגשו בדרך. הם חלפו גם על פני מדבר גובי, אותו כינה מרקו פולו בסיפוריו "מדבר הרי החול הלוחשים", בשל האפקט הקולי שמשמיעה הרוח הנושבת בין דיונות החול.
כאשר הגיעו לבסוף לחצרו של הקובלאי חאן הם התקבלו באהדה אצל השליט, שהיה מרוצה מכך שאביו ודודו של פולו עמדו בהבטחתם, ושבו. הקובלאי חאן התרשם לטובה גם ממרקו פולו הצעיר, מינה אותו לתפקיד רשמי והפקיד בידיו משימות שונות. אחת המשימות הראשונות שלו הייתה לנסוע לדרום סין כשליח השליט, ולפקח על עבודתם של פקידי החאן במקום. בהמשך נסע פולו גם להודו, בורמה, אינדונזיה וסרי לנקה, והמשיך לעבוד עבור הקובלאי חאן במשך 17 שנה.
פולו נמשך מאוד לעולם המרתק שגילה באסיה, ולידע הרב שבו החזיקו המלומדים במקום. הוא התרשם מיכולתם להשתמש באבק שריפה ומהעובדה שהתשתמשו בשטרות כסף מנייר (רעיון חדשני עבור אירופאי באותם הימים) אך עם חלוף השנים הגעגועים הכריעו אותו, והוא רצה לשוב למולדתו. בקשתו לעזוב את חצר הקובלאי חאן נדחתה מספר פעמים, ורק בשנת 1291 אושרה לבסוף, ופולו השלים את המסע בן 24,000 הקילומטרים בחזרה לוונציה, עמוס באוצרות רבים. הוא שב לעירו בשנת 1295.
גם לאחר ששב פולו לוונציה, רוח ההרתפקנות עדיין סערה בו. באותם הימים ונציה וג'נובה נלחמו ביניהן על השליטה בים התיכון ועל נתיבי הסחר, ופולו התגייס לצי הוונציאני. הוא נפל בשבי, ונלקח לכלא בג'נובה. במהלך מאסרו הוא פגש באדם בשם רוסטיקלו דה פיזה (Rustichello da Pisa), ובמהלך השעות הארוכות שהשניים העבירו יחדיו בתא הכלא החשוך הוא סיפר לו על מסעו הארוך למזרח ועל כל הדברים המופלאים שראה בדרך. מסיפורים אלה נולד הספר הידוע – סיפורו של מרקו פולו. לאחר ששוחרר פולו מהכלא בשנת 1299 הוא שב לוונציה, והמשיך לעבוד בה כסוחר. הוא זכה להצלחה כלכלית גדולה, וכפי הנראה לא עזב את העיר עד שנפטר בשנת 1324.
ספרו של מרקו פולו
רוסטיקלו דה פיזה לא תמיד היה מספר מהימן, אבל השילוב בין יכולות הכתיבה שלו (דה פיזה היה סופר) וסיפוריו המרתקים של פולו הפך את מעלליו של הסוחר שחצה את העולם לטקסט מרתק שנודע בתחילה כ-"תיאור המפורט של העולם", ובהמשך כונה ברחבי איטליה "המיליון".
אין שום דרך לקבוע מהו הטקסט המקורי והוודאי שכתבו השניים, שכן קיימות כ-150 גרסאות שונות מעט זו מזו (השוני בין הגרסאות נובע מכך שהטקסטים תורגמו והועתקו ידנית, ונפלו בהם טעויות שונות). הייחוד והמורכבות של הספר שכתב פולו נובעות מהעובדה שהוא לא רק דוח מסע הרפתקני, אלא אינציקלופדיה של ממש למקומות ותרבויות, מנהגים ומעשים, מעין אנתולוגיה של הגיאוגרפיה והתרבות באסיה בימי הביניים. מטיילים הסתמכו על הטקסט הזה במשך זמן רב, עד כדי כך שהוא נחשב לטקסט בסיסי עבור מגלי ארצות וגיאוגרפים למרות שכיום מסכימים החוקרים שלעיתים כתב פולו על ארצות ומקומות שבהם לא ביקר בעצמו אלא רק שמע עליהן, כמו למשל רוסיה, סיביר ויפן (שכונתה אז צ'יפנגו). ועדיין, המידע שהציע מרקו פולו לקורא היה נרחב, וזהו אחד הספרים הראשונים המבוססים על תצפית ולא על מקורות עתיקים ולא מאומתים. הוא כתב בין היתר על ממלכתו של קובלאי חאן ומערכת היחסים בין הממלכות המונגוליות, על המאכלים והמנהגים שבהם נתקל, ועל תעלת בייג'ינג (הגדולה בסין). הוא תיאר גם את העיר סמרקנד שעל דרך המשי, ואת כלכלת מחוז קתאי המאופיינת בייצור משי, מצרך יקר שלסינים היה מונופול עליו. דרך המשי שלאורכה נמשך מסעו של פולו היא למעשה מערך שלם של מסלולים הנמשכים לאורך כ-8000 קילומטרים, ציר קריטי שלאורכו נפגשו תרבויות המזרח והמערב.
לאחר שנפטר מרקו פולו המשיך ספרו לזכות למעמד של רב מכר. רפובליקת ונציה העניקה עותק במתנה לנסיך אנריקה מפורטוגל, ששלח עשרות ספינות למערב אפריקה ולאוקיינוס האטלנטי. סיפורו של מרקו פולו ריתק גם סופרים מודרניים לאורך המאה ה-20, וביניהם גם איטלו קלווינו שקיבל השראה מהסיפור בזמן שכתב את "הערים הנסתרות מן העין". הסופר היהודי הידוע פרימו לוי (מחבר הספר "הזהו אדם?") סיפר בספרו "החיפוש אחר השורשים" כי ספרו של מרקו פולו כולל כמה קטעים שאהובים עליו במיוחד, כמו למשל התיאורים של החיות ה"אקזוטיות" שפגש, ובהן סלמנדרות ותנינים.
ונציה חוגגת את אחד מבני העיר הידועים ביותר
ונציה כבר קראה לנמל התעופה הבינלאומי שלה על שמו של פולו לפני שנים רבות, והשנה (2024), כאשר איטליה כולה מציינת 700 שנה למותו של המטייל הידוע, נערך פסטיבל ונציה המפורסם בסימן מרקו פולו, כמובן. מבין ערפילי החורף הסמיכים שעוטפים את העיר בחודש פברואר בלטו הקישוטים הצבעוניים שעוצבו במיוחד לרגל האירוע. החיבור בין מרקו פולו לוונציה הוא מסע פנטסטי המזמין את המטייל להפנות את מבטו אחורה, אל עברה המפואר של העיר, ואז להרחיק את מבטו מעבר לים, אל תרבויות מרתקות ובלתי מוכרות. בהשראת פולו, שיצא למסע בלתי נשכח, גם הקרנבל חצה גבולות וחיבר בין תרבויות, והכל בסגנון הדקדנטי והטיפוסי לאירוע האהוב שמגדיר את הזהות הוונציאנית.
בפאלאצו Ca' Vendramin Calergi נערך ארוע שכונה "בחצרו של הקאן הגדול", בעיצובה של אחת הסטייליסטיות הידועות בוונציה (ובאיטליה בכלל) – אנטוניה סאוטר, החתומה על רבות מהתלבושות האיקוניות המככבות מידי שנה בנשפי הריקודים של הפסטיבל. כך תוכנן מסע דמיוני המתחיל ברגע בו פוגש מרקו פולו לראשונה את קובלאי חאן, ומשלב לתוכו גם בגדים בהשפעה סינית ומונגולית, ותבלינים ומאכלים מהתקופה והאזור.
גם מי שלא יכול היה להשתתף בקרנבל, יוכל לבקר בתערוכה המוקדשת למרקו פולו בארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale) שתפתח ב-6 באפריל 2024 ותינעל ב-29 בספטמבר 2024. התערוכה "עולמותיו של מרקו פולו" תתפרש בין אולמות הפאלאצו המפואר ותכלול למעלה מ-300 יצירות שקובצו לרגל האירוע מאוספים ונציאניים וממוזיאונים בינלאומיים. התערוכה מציעה למבקרים בה את ההזדמנות לחוות בצורה בלתי אמצעית את מסעו של מרקו פולו, ולהבין את המסלול שלאוכו התקדם מבחינה גיאוגרפית, פוליטית ותרבותית, תוך התייחסות לאמונות ולדתות שפגש פולו במהלך מסעותיו. לפרטים נוספים, היכנסו לאתר התערוכה הרשמי.
ספרו של מרקו פולו עשיר בפרטים על מסעותיו, וכאמור לא כולם האמינו לסיפוריו. היה גם מי שטען בלעג ששם הספר (המיליון, באיטלקית) מתייחס לכך שפולו בוודאי שיקר מיליון פעמים בספרו. אך פולו תמיד עמד מאחורי סיפוריו. האגדה מספרת שכאשר שכב פולו על ערש דווי, ניגש אליו כומר והפציר בו שיתוודה על חטאיו ויודה שהמציא את הפרטים בספר. בתשובה ענה פולו: "לא כתבתי אפילו חצי מהדברים שראיתי!".
מה בדיוק ראה מרקו פולו ולאן הגיע – זאת לעולם לא נדע. אך אין ספק שסיפורי המסעות שלו הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והתרבות שלנו. ואתם מוזמנים לבקר בוונציה, ולחגוג ביחד עם תושבי העיר את יום השנה ה-700 לפטירתו של אחד מהוונציאנים המפורסמים ביותר בעולם...
.
Comments