"הלב" הוא רומן החניכה הטוב בכל הזמנים. דורות של ילדים גדלו עליו והוא זכה להצלחה רבה גם בקרב המבקרים וגם בקרב הציבור הרחב. הוא איחד גדולים וקטנים במשך עשורים, תורגם לעשרות שפות, ועובד לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה. אם נבחן אותו מחדש נראה שהוא רלוונטי היום יותר מתמיד וזאת הסיבה לכך שהוא אחד מאותם ספרים נצחיים, שהיום, כמו בעוד 100 שנים, יופיע תמיד ברשימת יצירות המופת האיטלקיות
אי אפשר היה לתת לספר הזה שם מתאים יותר משום שבכל אחד מהסיפורים בו טמון לב. הלב של המורה - המספר, הלב של אנריקו – שכותב את הסיפורים, והלב של הדמויות הראשיות ושל דה אמיצ'יס עצמו שכתב את הספר עם פיסת לב בכל שורה. זהו רומן חניכה ראשון מסוגו, שבו האירועים של כיתה בבית-ספר יסודי, מסופרים יום אחר יום, בפורמט של יומן. אנריקו בוטיני (Enrico Bottini) כותב במחברת את התחושות, את הרגשות ואת רגעי המתח שהתרחשו בכיתה שלו, בבית הספר של מוֹנצֵ'ניסיו בטורינו. יהיה זה אביו, שבסוף השנה, יעביר את מחשבותיו של בנו לדפים, שיהפכו לימים זיכרון יקר ערך עבור בנו ועבור כולנו.
שתי כריכות של "הלב" - היו גרסאות רבות, ארבעים מהן יצאו בשנת הפרסום הראשונה
"הלב" יצא לאור בשנת 1886 על ידי הוצאת הספרים טרבס. הוא מורכב מסיפורים קצרים שונים המשולבים בסיפורים חודשיים, כולם מסופרים בכיתה על ידי המורה פרבוני. כל פרק הוא חודש, מאוקטובר עד יולי: הפרק הראשון "יום שני, 17". בכל הסיפורים הגיבור הוא ילד ולכל הסיפורים יש אופי דרמטי. בסיפורים החודשיים אנו פוגשים דמויות כמו ג'וליו, סופר קטן מפירנצה. הסיפור שלו מופיע בין דפי חודש דצמבר, בין ה- 18 ל-19 בחודש. ג'וליו הוא ילד בן 12 בעל שיער כהה ועור בהיר. יש לו משפחה ענייה, אביו הוא פועל שעובד בימים ומידי פעם עושה כמה עבודות העתקה בלילות. הוא מתלונן הרבה על כך שאינו מצליח להרוויח יותר, אך מנסה לא להדאיג את בנו. ג'וליו תלמיד טוב, ואביו רוצה שימשיך ללמוד כדי שבעתיד יוכל לעבוד בעבודה מכובדת. ג'וליו, לעומת זאת, רוצה לעזור למשפחתו ובלילות יוצא ממיטתו כדי לסיים את העבודה של אביו. הרווחים אמנם גדלים, אך ריכוזו של ג'וליו יורד ואיתו גם הציונים. אביו נוזף בו, עד שלילה אחד הוא מוצא אותו כשהוא בדרכו להשלים את עבודת ההעתקה במקומו. "האבא הרים אותו בזרועותיו ולקח אותו לחדרו, השכיב אותו במיטה וליטף אותו, וסידר את הכריות והשמיכות". כשהתעורר, מצא ג'וליו את אביו ישן על חזהו.
"הלב" הוא רומן החניכה המפורסם ביותר אבל גם היעיל ביותר שנכתב אי פעם. יש לו כוונה ברורה ללמד את האזרחים הצעירים של הממלכה את המוסר האזרחי. ברקע הסיפור טורינו של איטליה המאוחדת. רעיון האחדות מתחזק בעזרת העובדה שגיבורי הסיפורים מגיעים ממחוזות איטליה השונים. בעמודים הראשונים מוצג בפני ילדי הכיתה " הילד הקלברי" (הילד מקלבירה) ויהיה זה המורה שילמד את התלמידים לא להחזיק בדעות קדומות כלפי האחר.
הנושאים העיקריים בספר הם אהבה למולדת בדמות הצבא והמלך (באחד הסיפורים מוזכר יום השנה ללווייתו של ויטוריו אמנואלה, בסיפורים אחרים מוזכר המלך אומברטו הראשון), צדקה, עקרונות, ואהבת המשפחה. הספר מכוון את הילדים לכבד את השלטונות וההורים, את רוח ההקרבה, האהבה, הגבורה והציות. גם בין המעמדות השונים ישנן אותן תחושות, למרות שהאדונים לא שוכחים להיות כאלה. הסופר,אדמונדו דה אמיצ'יס, היה חייל בצבא במלחמת העצמאות השלישית. לאחר שחרורו מהצבא הוא הקדיש את זמנו בתשוקה לקריירה עיתונאית ודיווח רבות על תנאי המחייה של המהגרים. "הלב" הוא ספרו המפורסם ביותר.
כשקוראים את הספר, אי אפשר שלא להתרגש ולחוש חלק מהתהפוכות שעוברות על הילדים שמופיעים בסיפורים. גיבורים קטנים ואמיצים, שמעצבים, מילה אחר מילה, את סיפורי "הלב". מרקו, לדוגמא, שעובר מסע רגלי ארוך, והוא רק בן 13. הוא יוצא מהרי האפנינים למסע עד הרי האנדים כדי לפגוש את אימו החולה. אימו של מרקו היא אשה אמיצה שעברה מאיטליה לבואנוס איירס כדי לעבוד במשק בית אצל משפחות עשירות. הבן, שיודע שהיא חולה ולא מטופלת, יוצא מגנואה לארגנטינה, והולך בעקבות המשפחה שמעסיקה את אימו. המסע שלו, נראה תחילה חסר תקווה. אך מרקו לא מרפה, ולמרות העייפות, הרעב, והמחסור בכסף, הוא ממשיך במסע. לבסוף הוא מוצא את אימו, שמצבה הורע בינתיים, ומשכנע אותה לעבור את הניתוח לו היא זקוקה. הרופא יראה בו ילד גיבור שהציל את אימו.
שבע שנים לקח לאדמונדו דה אמיצ'יס לכתוב את הספר הזה. לפניו כתב יומני מסע ובהם תיעוד מסעותיו בעולם. כשקיבל הצעה לכתוב את ספר ילדים, התמסר לה בכל כוחו. הוא כתב למוציא לאור שיכתוב את הספר ושהספר הזה יהיה ספר חייו. דה אמיצ'יס, נולד באיטליה בשנת 1846. ספרו הראשון תיאר את חייו כחייל בצבא האיטלקי וכיוון שהצליח מאוד, התמסר דה אמיצ'יס לחיים של כתיבה. "הלב" התפרסם בתחילת שנת הלימודים של שנת 1886 ומיד הפך לספר ילדים מצליח. כבר באותה שנה הודפסו עשרות מהדורות ובמהלך השנים תורגם לשלל שפות והפך לאחד מספרי הילדים האהובים ברחבי העולם כולו. שלל אדפטציות נעשו לספר הזה בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. הבמאי ויטוריו דה סיקה עשה על פיו סרט קולנוע בשנת 1948, סדרת הטלוויזיה, "הלב", על מרקו המחפש את אמא, גם היא ידועה ואהובה על ישראלים רבים, והצגות תיאטרון לילדים גם הן נעשו לאורך השנים על פי "הלב". בעברית ראו אור מספר תרגומים לספר, משום שלאורך השנים היה צורך לרענן את העברית. במהלך השנים היתה ביקורת על הפטריוטיות והדידקטיות של "הלב", אולם צריך לקחת בחשבון את התקופה בה נכתב וכן את העובדה שחלק מהערכים החינוכיים של דה אמיצ'יס לא התיישנו. הנה דוגמא מהספר כפי שתרגמה מאיטלקית מרים שוסטרמן-פדובאנו, (זמורה ביתן, 1991):
מקסים!
תודה שהבאת את הכתבה המקסימה..
עושה חשק לקרוא גם ב-2023!